במדינת ישראל הנוכחית לשיטת הממשל ישנם חסרונות רבים: אי יציבות, סחטנות של מפלגות קטנות, חוסר קשר בין הציבור לנבחרים (המועמדים לפרלמנט נבחרים ע"י פריימריז/החלטה של יו"ר המפלגה). כמו כן, איכות השלטון הנמוכה ומובילה לחוסר אמון של הציבור בנבחרים.
אי לכך, בישראל החדשה:
במדינת ישראל הנוכחית לשיטת הממשל ישנם חסרונות רבים: אי יציבות, סחטנות של מפלגות קטנות, חוסר קשר בין הציבור לנבחרים (המועמדים לפרלמנט נבחרים ע"י פריימריז/החלטה של יו"ר המפלגה). כמו כן, איכות השלטון הנמוכה מובילה לחוסר אמון של הציבור בנבחרים.
- אי לכך, בישראל החדשה:
- מדינת ישראל החדשה תהא פדרציה נשיאותית, בה יש ממשל מרכזי המורכב משלוש רשויות: רשות מחוקקת – הכנסת על שני בתיה, רשות מבצעת – היא הממשלה ורשות שופטת.
- כל מחוז במדינה ינהל את ענייניו ברמה המחוזית. לכל מחוז תוקם רשות שלטונית שבראשה נציב אשר ייבחר בבחירה ישירה על ידי תושבי המחוז. חלוקת הסמכויות בין המחוז לממשל המרכזי תעוגן בחוקה, מתוך העדפה להאצלתה של כל סמכות שלגביה הדבר אפשרי לידי המחוז.
הרשות המחוקקת
- הכנסת תורכב משני בתים: עליון ותחתון. הבית התחתון ייקרא בית נציגי העם (בית הנציגים), הבית העליון ייקרא בית נבחרי העם (בית הנבחרים).
- מספר המושבים בבית התחתון ייקבע לקראת הבחירות הראשונות, והוא ייצג את גודל אוכלוסיית ישראל החדשה חלקי 50 אלף. חברי בית הנציגים יבחרו ל-4 שנים בהצבעה מחוזית יחסית במחוז הבחירה ממנו הם עומדים לבחירה ובכל שנתיים יעמדו מחצית מהמושבים חצי מהם יועמדו לבחירה. מספר המושבים יישאר קבוע.
- מחוזות הבחירה יבוססו על המחוזות הקיימים במדינת ישראל שיוסדו בעת הפיכתה של ישראל לפדרציה.
- חברי בית הנבחרים יבחרו ל- 6 שנים כאשר לכל מחוז יהיו 6 נציגים שיבחרו בבחירה ישירה בידי תושבי המחוז. בכל שנתיים יועמדו לבחירה שליש מחברי.
- בכנסת הראשונה תבוצע הגרלה בה יחולקו באופן מקרי חברי בית הנבחרים לשלוש קבוצות. קבוצה אחת תכהן שנתיים, וחבריה יעמדו לבחירה חוזרת כעבור שנתיים. לעניין הגבלות כהונה, יראו את חברי הבית שכיהנו שנתיים כמי שתקופת ההגבלה תחל רק מהבחירות הראשונות לקדנציה מלאה. הקבוצה השנייה תכהן ארבע שנים. לעניין הגבלות כהונה, יראו את חברי הבית שכיהנו ארבע שנים כמי שכיהנו קדנציה מלאה. הקבוצה השלישית תכהן שש שנים.
- לא יהיה אחוז חסימה מעבר לאחוז החסימה הטבעי – מנדט אחד.
במדינת ישראל הנוכחית לשיטת הממשל ישנם חסרונות רבים: אי יציבות, סחטנות של מפלגות קטנות, חוסר קשר בין הציבור לנבחרים (המועמדים לפרלמנט נבחרים ע"י פריימריז/החלטה של יו"ר המפלגה). כמו כן, איכות השלטון הנמוכה ומובילה לחוסר אמון של הציבור בנבחרים.
אי לכך, בישראל החדשה:
במדינת ישראל הנוכחית לשיטת הממשל ישנם חסרונות רבים: אי יציבות, סחטנות של מפלגות קטנות, חוסר קשר בין הציבור לנבחרים (המועמדים לפרלמנט נבחרים ע"י פריימריז/החלטה של יו"ר המפלגה). כמו כן, איכות השלטון הנמוכה מובילה לחוסר אמון של הציבור בנבחרים.
- אי לכך, בישראל החדשה:
- מדינת ישראל החדשה תהא פדרציה נשיאותית, בה יש ממשל מרכזי המורכב משלוש רשויות: רשות מחוקקת – הכנסת על שני בתיה, רשות מבצעת – היא הממשלה ורשות שופטת.
- כל מחוז במדינה ינהל את ענייניו ברמה המחוזית. לכל מחוז תוקם רשות שלטונית שבראשה נציב אשר ייבחר בבחירה ישירה על ידי תושבי המחוז. חלוקת הסמכויות בין המחוז לממשל המרכזי תעוגן בחוקה, מתוך העדפה להאצלתה של כל סמכות שלגביה הדבר אפשרי לידי המחוז.
הרשות המחוקקת
- הכנסת תורכב משני בתים: עליון ותחתון. הבית התחתון ייקרא בית נציגי העם (בית הנציגים), הבית העליון ייקרא בית נבחרי העם (בית הנבחרים).
- מספר המושבים בבית התחתון ייקבע לקראת הבחירות הראשונות, והוא ייצג את גודל אוכלוסיית ישראל החדשה חלקי 50 אלף. חברי בית הנציגים יבחרו ל-4 שנים בהצבעה מחוזית יחסית במחוז הבחירה ממנו הם עומדים לבחירה ובכל שנתיים יעמדו מחצית מהמושבים חצי מהם יועמדו לבחירה. מספר המושבים יישאר קבוע.
- מחוזות הבחירה יבוססו על המחוזות הקיימים במדינת ישראל שיוסדו בעת הפיכתה של ישראל לפדרציה.
- חברי בית הנבחרים יבחרו ל- 6 שנים כאשר לכל מחוז יהיו 6 נציגים שיבחרו בבחירה ישירה בידי תושבי המחוז. בכל שנתיים יועמדו לבחירה שליש מחברי.
- בכנסת הראשונה תבוצע הגרלה בה יחולקו באופן מקרי חברי בית הנבחרים לשלוש קבוצות. קבוצה אחת תכהן שנתיים, וחבריה יעמדו לבחירה חוזרת כעבור שנתיים. לעניין הגבלות כהונה, יראו את חברי הבית שכיהנו שנתיים כמי שתקופת ההגבלה תחל רק מהבחירות הראשונות לקדנציה מלאה. הקבוצה השנייה תכהן ארבע שנים. לעניין הגבלות כהונה, יראו את חברי הבית שכיהנו ארבע שנים כמי שכיהנו קדנציה מלאה. הקבוצה השלישית תכהן שש שנים.
- לא יהיה אחוז חסימה מעבר לאחוז החסימה הטבעי – מנדט אחד.
הרשות המבצעת
- הממשלה תורכב מנושאי התפקידים הבאים: נשיא, סגן נשיא, שר החוץ, שר הביטחון, שר האוצר, שר המשפטים, שר הפנים, שר המסחר, התעשייה ואיכות הסביבה, שר הבריאות, שר התחבורה, האנרגיה והתשתיות הלאומיות, שר החינוך, שר העבודה והרווחה. לא יוקמו משרדי ממשלה נוספים זולת אלו אלא בשינוי של החוקה.
- חבר בממשלה לא יוכל להיות חבר כנסת.
- הנשיא וסגנו יבחרו בבחירה ארצית ישירה. הנשיא ימנה את השרים מבין אזרחי המדינה בעלי הכישורים הרלוונטיים המתאימים, מתוך שאיפה כי בממשלה יכהנו שרים בעלי ידע, נסיון ויכולות.
- הממשלה תאושר בידי שני בתיה של הכנסת.
הוראות כלליות בניהול המדינה
- לא יורשה להיבחר לפרלמנט או לכהן כשר אדם שהורשע בפלילים, או אדם שהוגש נגדו כתב אישום עד לזיכויו המוחלט. הוא הדין גם לגבי נבחרי ציבור במחוזות.
- לא יכהן אדם יותר מ- 2 קדנציות רצופות בתפקיד נשיא, סגן נשיא, שר (באותו משרד), או נציב מחוז.
- חברי הכנסת והממשלה יחויבו בפרסום הצהרות הון וניגוד אינטרסים. הוא הדין גם לגבי נבחרי ציבור ברמות השלטון הנמוכות. נבחרי הציבור יפרסמו הצהרת הון גם בתום כהונתם, ושוב חמש שנים מתום כהונתם.
- כל דיוני הפרלמנט והממשלה יהיו גלויים לציבור (למעט בנושאים בעלי סיווג ביטחוני). הוא הדין גם לגבי רמות השלטון הנמוכות.
- כל ההסכמים שייחתמו ע"י הפרלמנט והממשלה יהיו גלויים לציבור (למעט בנושאים בעלי סיווג ביטחוני). הוא הדין גם לגבי רמות השלטון הנמוכות.
- מבנה תקציב המדינה, סעיפי ההוצאה ואחוזי הניצול בפועל של המשרדים השונים יהיו ברורים וגלויים לציבור בכל עת.
- מבקר המדינה ימונה בידי בית הנבחרים ויהיה עצמאי לחלוטין בביקורתו על הממשלה.
- בנק ישראל ימונה בידי הממשלה, יאושר בידי בית הנבחרים ויהיה עצמאי לחלוטין בעבודתו.
מערכת משפט
במדינת ישראל הנוכחית מערכת המשפט איבדה את אמונו של חלק גדול בציבור בגלל התנהלותה האיטית, גזירת עונשים מקלים ושיטת בחירת השופטים. עם זאת, יש חשיבות רבה להפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט.
אי לכך, בישראל החדשה:
- בישראל החדשה תוקמנה שתי מערכות משפט: מערכת אזרחית ומערכת חוקתית/מנהלית.
- המערכות תהיינה נפרדות ועצמאיות זו מזו, למעט בנושאים חוקתיים, שם תחייב פסיקת בית המשפט הגבוה למנהל וחוקה.
- בשתי מערכות המשפט תפעל ערכאת ערעור ובית משפט גבוה.
- בכל מחוז תפעל פרקליטות מחוזית אשר תהיה כפופה לתובע הכללי. פרקליטות המדינה תחת התובע הכללי תהיה אמונה על ייצוג המדינה בפני מערכת בתי המשפט.
- התובע הכללי הוא שומר סף עצמאי, אשר מנחה מבחינה מקצועית את גורמי האכיפה.
- הייעוץ המשפטי לגופי הממשלה יהיה פנימי, היועצים המשפטיים יהיו עובדי הרשות לה הם מייעצים. אין בהיות היועץ המשפטי כדי לבודדו מאחריות פלילית משותפות בעבירה או מאי דיווחה.
- השופטים ימונו בידי מועצה למינוי שופטים שתורכב משופטים ומנציגי ציבור.
- המועצה תכהן 5 שנים והנציגים בה ידרשו להוכיח כי הם נקיים מכל רבב.
- שופט יבחר בקונצנזוס רחב של הועדה.
- בית המשפט הגבוה לחוקה ומנהל הוא ההערכאה הגבוהה ביותר ופסקי דינו יהיו סופיים ומחייבים לכל הרשויות והערכאות הנמוכות ממנו.
- מבנה מערכת המשפט החוקתית-מנהלית המוצעת:
